עברו שנתיים. ולמרות שכיום אתה נראה יותר כמו חלום ישן.לפעמים הייתי מוצאת את עצמי עדיין מחפשת הסברים.
רוב הזמן הייתי מאשימה את עצמי.
ופתאום היום, כשהקשבתי להרצאה על זוגיות הכתה בי ההבנה.
יש סיבה שהם אומרים, תפעילו את ״חוקי המשחק״ רק על אדם שמתאים לכם.
פשוט מהסיבה שהמשחק הוא טיזר, הוא הרשת שתופסת את הדג.
ואחרי המשחק, כדאי מאוד שיהיו דברים שיתנו לשניכם סיבה להישאר.
פעמים רבות ניסיתי להבין, למה אף אחד לא נלחם עלי כמו שהוא נלחם?
והתשובה פשוט היתה מרוחה על הקירות בדם, דמה של מערכת יחסים כושלת.
#לא נתת לאף אחד את הסיבה#
כשהמילים ״אנחנו לא מתאימים״, ״זה לא רעיון טוב״ ו״זה לא הולך לקרות״
יצאו לי מפה. התכוונתי לכל מילה.
בלי לשים לב, חפרתי לעצמי את אותו הבור בו הייתי שרויה קרוב לשנה אחרי שזה נגמר.
גברים אוהבים אתגר. ובקיום גורמים חיצוניים נלווים, כמו יתר זמן פנוי ומחסור בריגושים.
הם יקפצו עליו כמו על סטייק עסיסי אחרי צום יום כיפור ארוך.
בסוף ויתרתי כי הוא לא ויתר. והוא לא ויתר כי נתתי לו אתגר.
זה לא היה כי הייתי מיוחדת, מושלמת, יפיפיה או חכמה.
זאת היתה ריאקציה כימית פשוטה של אגו גברי, שגרם לו לעשות הכל בשביל שאהיה שלו.
אלו הם דברים, שאי שם, באיזושהיא פינה חשוכה במח שלי ידעתי שקיימים.
אהבה היא לא מספיק. חייב להיות בסיס שמחזיק אותכם ביחד. כשהאהבה תימוג, מה ישאר?
תבחרו פרטנר לחיים. לא סתם מישהו שמתנהג אליכם יפה. אלא מישהו שיחלוק איתכם את אותם השגעונות.
אין זה אומר שהפכים זה רע, זה רק אומר שבמקרה הזה ההשלמה צריכה להיות מושלמת.
#תדעי מה את רוצהֿ ואל תוותרי על זה#
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי: